7/18/2016
משתתפים:
חובב צברי – ראש המועצה
דוד אבו – סגן ראש המועצה
בת החן גזאל – סגן ראש המועצה
יעקב סבג – משנה לראש המועצה
עו"ד מאיה גולדשטיין – חברת מועצה
נועם אהרון – חבר מועצה
עו"ד אייל זלנה – חבר מועצה
קרן שגב – חברת מועצה
אילן ירימי – חבר מועצה
בצלאל דוד – סגן מ"מ ראש המועצה (הצטרף באיחור)
אברהם בנא – חבר מועצה (הצטרף באיחור)
נוכחים:
בועז קעטבי – מנכ"ל המועצה
אלון גרינברג – גזבר המועצה
עו"ד יניב מטלס – יועמ"ש המועצה
מירי מליח – מזכירת המנכ"ל
סדר היום:
1. פרישת עובדי מועצה בתכנית רענון.
2. שינוי בהרכב ועדת ערר ומינוי יו"ר ועדה.
3. פתיחת חשבון עזר בבנק דקסיה לפרויקטים של מפעל הפיס.
4. עדכונים שוטפים.
5. חוקי עזר (היטל תיעול, סלילת רחובות ושצ"פים)
מהלך הדיון:
חובב צברי: אנו מצטערים על פטירתו של השר אורי אורבך ז"ל.
1. פרישת עובדי מועצה בתכנית רענון:
חובב צברי: יש לנו 4 פורשים לגמלאות בהסכמה. הם חתמו על ההסכם ואנו מעלים זאת כעת להצבעה: רמי מליחי, רותי גרדנה, אוולין כובני וקובי דוד. נאחל להם פרישה מצוינת. מאז שמונו לוועדת כ"א המנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי ומנהל כ"א זה מתנהל היטב והם עושים עבודה טובה. המועצה צריכה לאשר את פרישתם של העובדים במסגרת תכנית הריענון. אני מביא לפניכם את תנאי הפרישה של העובדים על בסיס תכנית הרענון.
אלון גרינברג: הם פורשים עפ"י תנאים שמשרד הפנים אישר והמועצה מתבקשת לאשר הפרישה על פי תנאי תכנית הריענון.
חובב צברי: אני אדגיש כי הם חתמו מרצונם.
אילן ירימי: האם אפשר לראות את הפרוטוקולים עם העובדים?
יניב מטלס: יש פרוטוקולים של סיכומי ישיבות שאתה יכול לראות וכן יש את החתימה שלהם על המסמכים.
אילן ירימי: אם הייתי רואה את הפרוטוקולים היה לי קל להחליט.
אברהם בנא הצטרף לישיבה.
חובב צברי: מעלה להצבעה אישור פרישת 4 העובדים על פי תכנית הריענון מטעם משרד הפנים.
הצבעה:
בעד: (7) חובב צברי, דוד אבו, בת החן גזאל, יעקב סבג, מאיה גולדשטיין, אברהם בנא, נועם אהרון.
נמנעים: (2) אילן ירימי וקרן שגב
לא הצביע: (1) אייל זלנה
החלטה מספר 51/12
מליאת המועצה מאשרת פרישת עובדי המועצה הבאים, בהתאם לתנאים שנקבעו בתכנית הריענון מטעם משרד הפנים: רמי מליחי, רותי גרדנה, אוולין כובני וקובי דוד.
2. שינוי בהרכב ועדת ערר ומינוי יו"ר ועדה:
חובב צברי: הייתה ועדת ערר לארנונה, היו"ר היה עו"ד רונן גמליאל וחברי הועדה מירי יגיל ומשה קעטבי. נפגשתי עם עו"ד רונן גמליאל והוא מייצג תושבים מהיישוב ולכן הגענו למסקנה שהוא לא יכול להמשיך לכהן כיו"ר. איתרנו את עו"ד אסנת כהן, שמבחינתנו אנו רוצים להעלות להציע אותה לתפקיד יו"ר הוועדה ולהמשיך את חברותם של מירי יגיל ומשה קעטבי. לוועדה אין הרבה "ביקוש" והיא מתכנסת בין 2-4 פעמים בשנה. צריך להבין שקודם כל פונים הם למנהל הגבייה, לאחר מכן לגזבר ואם הדברים לא מסתדרים יש להם אפשרות לפנות לוועדת ערר.
קרן שגב: רציתי לדעת האם היא נבחרה לפי הקריטריונים? האם היא נבחרה כחוק עפ"י הדגשים המסוימים? זה לבדיקה של היועץ המשפטי יניב והאם יש סוג של קשר בין הנוכחים לאדם שהולכים למנות?
חובב צברי: היא עומדת כחוק וגילוי נאות היא אחיינית של חברת המועצה בת החן גזאל.
קרן שגב: היא תושבת קרית עקרון?
אילן ירימי: רשום בחוזר מנכ"ל שהיא מחויבת להיות תושבת המקום.
קרן שגב: זה לשון החוק ולא אני המצאתי את זה.
חובב צברי: היא כרגע בונה בקרית עקרון ברחוב שיזף וגם הוריה תושבי המקום וכל אורח חייה בקרית עקרון. אבל בואו נשמע את תשובת היועץ המשפטי.
אייל זלנה: אם היא תהיה תושבת אז אין בעיה.
אילן ירימי: חושב שמן הראוי שהרשות תיפרד כיאות מעו"ד רונן גמליאל, שעבד בהתנדבות ויחד עם זאת ראוי שיהיה תושב הרשות. עם כל הכבוד נעבוד בהתאם לחוק וניתן ליועץ המשפטי לדבר.
יניב מטלס: יו"ר ועדת ערר צריך שיהיה תושב המקום. אם מרכז חייה של המועמדת לא ביישוב, היא לא תוכל להיבחר.
חובב צברי: אני מוריד את הנושא מסדר היום.
3. פתיחת חשבון עזר בבנק דקסיה לפרויקטים של מפעל הפיס
חובב צברי: בעניין הזה אני נותן לאלון להסביר.
אלון גרינברג: גם בעבר עשינו זאת, מפעל הפיס מעוניין שהכספים שהוא משלם בגין ביצוע פרוייקטים במימונו יועברו לחשבון נפרד בבנק דקסיה ומשם ישירות לקבלן המבצע (כמובן לאחר אישור המועצה). מדובר בהליך שגרתי שאושר על ידי המועצה בשנת 2010. בנק דקסיה קיבל לאחרונה החלטה כי נדרש חידוש ההחלטה האמורה בכל שנתיים ולפיכך נדרשת החלטה מחודשת של המועצה בנושא. הפרויקט הרלוונטי לביצוע כיום הוא מתקן המשחקים בפארק הזית/הגפן ונדרש פתיחת החשבון כאמור לצורך קידום מימוש הפרויקט. להלן נוסח ההחלטה שמבוקש לאשר: "המועצה מאשרת פתיחת חשבונות בנק בבנק דקסיה ישראל בע"מ בשנים 2015 ו- 2016 בכל פרויקט שימומן על ידי מפעל הפיס (ושהוא בסכום המחייב פתיחת חשבון עזר בהתאם לנהלי מפעל הפיס). יובהר כי לכל פרויקט כאמור יפתח חשבון בנק נפרד בבנק דקסיה ישראל"." אציין שאין שום חידוש בהחלטה וטכנית, מכוון שנדרש החלטה כל שנתיים, מבוקש לאשר את חידוש ההחלטה.
אילן ירימי: מפעל הפיס עובד רק מול דקסיה?
אלון גרינברג: אני אומר בזהירות שאני חושב שכן אבל לא בדקתי זאת. לנו נוח לעבוד עם דקסיה.
אילן ירימי: מה הפריבילגיות שיש מכך שאנו בבנק זה?
אלון גרינברג: במקרה הזה הפריבילגיה היא שמפעל הפיס עובד מולם והכל זורם ביניהם. אנו רוצים שהכסף יגיע משם הכי מהר לספק וכך מקובל.
אייל זלנה: אתה מציג את זה כאילו מעבירים דברים פיזית.
אלון גרינברג: אנו צריכים את האישור הסטנדרטי הזה בכדי לקדם את פרויקט פארק הזית/הגפן ולגבי השאלה של אילן, אני אבדוק את זה.
חובב צברי: עוד שאלות לגבי ההסדר הזה? אם אין אז אני מעלה זאת להצבעה.
הצבעה:
בעד: (8) חובב צברי, דוד אבו, בת החן גזאל, יעקב סבג, מאיה גולדשטיין, אברהם בנא, אייל זלנה, נועם אהרון.
נגד: (1) קרן שגב
נמנע: (1) אילן ירימי
החלטה מספר 52/12
מליאת המועצה מאשרת פתיחת חשבונות בנק בבנק דקסיה ישראל בע"מ בשנים 2015 ו- 2016 בכל פרויקט שימומן על ידי מפעל הפיס (ושהוא בסכום המחייב פתיחת חשבון עזר בהתאם לנהלי מפעל הפיס). יובהר כי לכל פרויקט כאמור יפתח חשבון בנק נפרד בבנק דקסיה ישראל.
נציג שלנו במי ציונה
חובב צברי: נושא זה לא בסדר היום, האם יש למישהו התנגדות שנעלה נושא זה עכשיו וזה לא בסדר היום? מובהר שאם לא כולם יסכימו, לא נוכל להעלות.
מאיה גולדשטיין: למה צריך היום?
חובב צברי: תקופה ארוכה אין לנו נציג במי ציונה וכל הזמן אני והגזבר מביאים אותם אלינו כדי לא להיפגע. היום מי ציונה עובדים ברחוב משה ליבי ויש כוונה שיעבדו גם על חלק מסוים בחרצית. סה"כ מבחינת תשתיות ותוכניות הם עובדים בסדר גמור, אבל חשוב שיהיה גם נציג.
אייל זלנה: זה היה מונח על שולחנה של המועצה הקודמת. זה היה נושא טעון מאוד והיו השגות של נועם ושאילתה שלי מי יכול להיות נציג. הועלו טענות שכל אחד שבעל תפקיד יכול להיות ואנו רוצים שהיועץ יציג לנו מי יכול להיות נציג. אני רוצה לדעת את כל האופציות. האם זה יכול להיות חבר מועצה?
דוד אבו: המועמד הינו עו"ד מאיר דרף, בעל תואר שני ודירקטור בחברות.
מאיה גולדשטיין: חלק מהקריטריונים הינו בעל משרה ניהולית בעמדה בכירה.
אייל זלנה: תעלה נושא זה בפעם הבאה.
חובב צברי: אין בעיה נציג זאת בפעם הבאה.
4. עדכונים שוטפים
חובב צברי: עדכונים לגבי פארק הזית והגפן – אתם מוזמנים להגיע לחנוכת פארק הזית והגפן והוזמנו גם חברי מועצה וראשי מועצה קודמים. אנו רוצים שקק"ל יתרמו לנו פארק או שניים ואולי גם כיתות. חוץ מזה אנו עסוקים כרגע במספר פרויקטים כולל קופת חולים כללית, שהיום העברנו אותה בזמורה. אנו הורסים את הקופה הקיימת ובונים שם 2 קומות לרווחת הציבור ובזמן הבנייה הם יקבלו קהל כנראה בבניין ההסתדרות, היכן שפלך ישבו. גם בנושא היכל התרבות חתמתי על מסמך לקידום של זה. גם בנושא המע"ר אנו מנסים לסיים זאת ומריצים קדימה. יש בעיה כי המחוזית רוצים זאת ממוחשב אבל אנו נסתדר. זו תכנית שרצה כבר הרבה זמן והשינויים שרצו בבנייה מחייבים שהתוכניות יהיו ממוחשבות. בנושא זמ/350 זה כבר בשלב יותר מתקדם, יש מס' ועדות היגוי בתוך זה, עדיין לא טיוטא אבל יש מסמך וזה לא דברים של חודשים, לעיתים זה נגמר בשנים. מקווה שייגמר בשנתיים הקרובות.
אברהם בנא: בנושא קופת חולים כללית, 3 פעמים בשבוע בית המרקחת סגור, תושבים פונים אלינו ואין לנו תשובות לענות להם.
קרן שגב: יש לפנות למחוז.
אברהם בנא: הרבה מתלוננים על הנושא הזה.
חובב צברי: הם צודקים. יש מספר דברים שצריכים טיפול מול הקופה. נושא ראשון – באים תושבים ויש עומס וקיים מחסור של כ"א. נושא שני – בית המרקחת שסגור. אני לא מתרץ עבורם אבל עכשיו תקופה סוערת של מחלות וגם בתי החולים בתפוסה מלאה.
אברהם בנא: זה נושא רציני שהמועצה צריכה לטפל, עושים צחוק מהציבור.
דוד אבו: אף אחד לא קיבל תלונה עד עכשיו. נפנה ונטפל.
חובב צברי: אברהם בנא אתה צודק ואנו נטפל בזה מול הכללית.
דוד אבו: לא קיבלתי תלונה כזו. מחר בבוקר אבדוק זאת.
אייל זלנה: שאלתי שאלה פשוטה ממזמן, מי החברה שהמועצה התקשרה איתה בנושא המדידות. חברה כזאת נכנסים לבתים עם ילדים. איך הם נכנסים? יש נוהל?
קרן שגב: הם נכנסו אלי בפראות.
אייל זלנה: יש עם זה בעיה לענות?
חובב צברי: אין עם זה בעיה.
אייל זלנה: המידע מצוי בידכם ולא שאלנו שאלות קשות ומסובכות ואני לא מבין מדוע זה לוקח הרבה זמן גם פניתי אלייך וגם ליועץ המשפטי.
חובב צברי: אתה תקבל תשובה וראיתי את השאלה וביקשתי שיעבירו לך תשובה מסודרת והיא תגיע.
אייל זלנה: אמרת שאתה שקוף ואתה לא שקוף. המידע מצוי בידך ותעביר זאת בזמן סביר 3-4 ימים.
חובב צברי: שמעתי אותך ואתה תקבל תשובה מקצועית ועניינית.
5. חוקי עזר (היטל תיעול, סלילת רחובות ושצ"פים):
חובב צברי: כל אותם חוקי העזר עלו להכנה פה גם בקדנציה של המועצה הקודמת ולכן מי שהיה בקדנציה הקודמת אמור להכיר אותם. המועצה הקודמת שכרה חברה שתעשה תימחור כלכלי ותעביר למשרד הפנים את התעריפים. התעריפים אושרו על-ידי משרד הפנים על יסוד בקשת המועצה הקודמת באמצעות החברה ששכרה היא לענין זה. המצב הוא שחוקי העזר של המועצה ישנים וזאת הסיבה שזה עלה בעבר. זה יביא לקידום קרית עקרון . מדובר גם באותם היטלי פיתוח שנגבה מהתוכניות שמתפתחות כמו תכנית של זמ/350, במידה ותאושר אותה תכנית, זה אומר שאם נישאר באותם חוקי עזר של היום נפסיד מיליונים שיכולים לשמש לטובת פיתוח היישוב עבור התושבים שלנו וגם אותו דבר לגבי המרכז המסחרי, שבהערכה גסה נפסיד סדר גודל של 10-12 מיליון לכשיאושר. אם נישאר עם חוקי עזר שלא שונו משנת 83 וחלק מהם עוד לפני, היכולת שלנו להתפתח תיפגע. במידה ונעביר את ועדת הגבולות עם שכנינו ממועצה אזורית גזר ולא נאשר את חוקי העזר, גם שם נישאר עם הפסד של המון המון כספים, אשר יכולים וצריכים לשמש לפיתוח היישוב לטובת התושבים. אנו רוצים לראות את קרית עקרון מתפתחת ואני מאמין שגם כל אחד מכם רוצה לראות את היישוב מתפתח ולא נשאר מאחור. אנו רוצים לראות, שלא רק שכנינו מתקדמים אלא גם אנו.
אילן ירימי: מה זה מפסידים? זה נופל על הציבור.
חובב צברי: לא סיימתי את הפתיח לעניין, כדי שגם אתם תדעו את כל הנושאים עצמם. אני רק רוצה להגיד, שמי שחושב שהוא בקיא בעניין ומוסר מידע לציבור שהוא לא נכון, מטעה את הציבור ואתם יודעים ש"לשקר אין רגליים". חשוב מאוד שנדע את כל החומר. אני גם מוחה בתוקף על סוגיה שהעלה חבר מועצה אחד, שהגיעו אליו איומים , כתוצאה לדעתי של הבנה חסרה על מה מדובר. חוקי העזר יובילו את קרית עקרון למקומות הרבה יותר מתקדמים.
אילן ירימי: על חשבון מי?
חובב צברי: כמובן לא על חשבון אף אחד. נשארו מגרשים מתי מעט, לדעתי על כף יד אחת ואנשים יכולים לרוץ על חוקי העזר הישנים טרם אישורם של חוקי העזר החדשים ולשלם על בסיס חוקי העזר הישנים. . מעבר לכך, במסגרת חוקי העזר מוצע כי תוקם ועדת חריגים אשר תוכל לבחון בקשות להנחות מסוימות.. במענה לשאלה שהופנתה ביחס לתוספת בניה אני מבהיר כי כאשר תושב בא לבנות תוספת, עושים לו תמחור של מה שהוסיף והוא ישלם בהתאם.
אילן ירימי: תסתכל על תיעול, לדוגמא בנווה עובד, שמשרד הפנים מימן את זה בזמנו. מבחן התוצאה שזה נופל על הציבור. שיענה לי הגזבר, כמה אחוזים נופלים על התושב?
חובב צברי: עדיין לא פתחנו זאת לדיון, בהמשך תשאל מה שאתה רוצה.
אילן ירימי: הכפלתם ושילשתם את חוקי העזר.
חובב צברי: אתה טועה ומטעה.
אילן ירימי: מי שטועה ומטעה זה הגזבר, שמטעה אותך.
חובב צברי: אילן, בהמשך נעשה סבב ותוכל לדבר. לא יכול להיות מצב שאנו נישאר תקועים. אלו ההנחיות של משרד הפנים, משרד הפנים מחייב אותך לעדכן את חוקי העזר. בפעם השישית קרית עקרון קיבלה פרס על ניהול תקין ואתם יכולים להיות גאים בה. 86 רשויות קיבלו השנה ואני מנצל הזדמנות זו כדי להודות לגזבר ולמחלקה שלו, שעושה עבודה טובה כבר 6 שנים ברצף. בנושא שצ"פים, חוק העזר החדש קובע כי קביעת אזור לחיוב תובא לדיון בישיבת מועצה . לצורך הדוגמא – פארק הזית והגפן נניח והוא עדיין לא עשוי, יבוא המהנדס יסמן את האזור עצמו וזה יבוא לדיון בישיבת המועצה והיא תצביע על כך, כמו התמר והברוש. מבחינתי המדיניות אומרת להביא כספים לפיתוח שצ"פים ממקורות חיצוניים כמו קק"ל. במידה ולא, נצטרך לבוא לישיבת מועצה ולהחליט על חיוב אזור למימון שצ"פ.
קרן שגב: אם המועצה תחליט לשים לי ספסל בפארק אז אני צריכה לשלם את זה?
חובב צברי: במידה ונחליט במועצה והוספנו הצורך באישור מועצה כסעיף בחוק העזר. בשבועיים האחרונים רמת החרדות עלתה ואנו מורידים אותה כי זו טעות שאמרו לתושבים סכומים מסוימים. חוקי העזר נועדו לעזור לתושבים.
קרן שגב: כולנו רוצים את הקידמה רק למה על חשבון התושבים? לא להכניס את היד לכיס של אנשים.
קובי סבג: כמובן שלא היה קל והתווכחנו על זה בהנהלה, אבל הכוונה היא לא להשית זאת על התושבים. הרי אפשר להטיל על התושבים אגרת שמירה ועוד, והכוונה לא לעשות זאת אלא רק כשתבנה שכונה חדשה הקבלן ישלם את הסכומים.
חברי מועצה מדברים יחד…
חובב צברי: אני רוצה לשמוע אתכם כי דעתכם חשובה. אני מבקש לפי הסדר.
דוד אבו: יש פה הטעייה. או שלא מבינים את חוק העזר או שלא קראו אותו. היטלי הפיתוח כיום הם לפי חישוב וחוק ישן שכבר לא קיים במקומות אחרים. אין שוויון בין התושבים בקרית עקרון. יש אזורים שנדרשים לשלם פיתוח בסכום גבוה ואזורים שכמעט לא גובים מהם כלום. לדוגמא: עשו את רחוב האלון והשיטה ועלות הפיתוח מושתת על אותם תושבים שגרים שם. אין סיבה שתושבים אלו ישלמו 150,000 ₪ ובאזור החרוב ישלמו 30,000 ₪ ובאזורים אחרים בכלל לא ישלמו. גם אם יש לי עודף של כסף אני לא יכול לפתח מקום אחר, אני חייב להשקיע את הכסף רק באזור זה. היטלי פיתוח של סלילת כבישים, מדרכות ותיעול זה עבור מי שמגיש תוכניות לבנייה חדשה ועל מי שעושה תוספות בבנייה שלו.
אייל זלנה: המועצה גבתה אגרות סלילה מהמינהל?
דוד אבו: אני עכשיו מגיע לנקודה וזה מה שקרה לאילן ירימי. על פי מכרז של המינהל לדוגמא ביבנה, מחיר קרקע 400,000 ₪ ומחיר פיתוח הוא 1,000,000 ₪. בכל מקום מחיר הפיתוח יקר יותר ממחיר הקרקע, ככה זה בכל מקום. היות ואין לנו הרבה מגרשים, רק של המינהל ויש פה מספר מגרשים בודדים ובשבילם כרגע כל המלחמה. מדובר על 10 מגרשים.
אילן ירימי: יש 45 מגרשים.
דוד אבו: אנו לא מדברים על קרקעות של המנהל. חלק מאלו שיש להם מגרשים יכולים לשלם היום. לפי חישוב שעשינו, חלק מהתושבים ישלמו פחות בהמשך, על בסיס חוקי העזר החדשים, מאשר עכשיו. זה יוזיל להם את המחיר.
אילן ירימי: אני שואל בכמה באחוזים הגדלתם את ההיטלים?
דוד אבו: אם היו 400 מגרשים היינו חושבים פעמיים אם לאשר את חוקי העזר. אבל אני לא צריך למנוע היטלים מכל השאר רק בגלל כמה מגרשים בודדים. גם אנחנו בתחילה לא הסכמנו לגבי השצ"פים ולכן הוספנו צורך באישור מועצה לפני קביעת אזור לחיוב. אין שום אפליה וכל התושבים ישלמו את אותם היטלים.
אילן ירימי: אפשר להגדיר את בילו סנטר כאזור מיוחד.
דוד אבו: אי אפשר להפריד.
מאיה גולדשטיין: כחברי מועצה אנו מחויבים להיות ערניים לצרכים של התושבים לפיתוח היישוב. מעבר לזה שמשרד הפנים מחייב את חוקי העזר, זה יוצר שוויון וכל התושבים שווים אחד לשני ואין תחושה של שכונות יותר טובות ופחות טובות ובעיניי זה יותר נכון. כולנו יצאנו בהצהרות מה אנו רוצים לעשות ביישוב ואי אפשר לעשות זאת בלי מימון. תמיד התושבים צריכים לשלם זאת ואני לא רוצה שמי שאין לו מה לאכול ישלם, אבל לאזרח הקטן אין את הכסף גם ככה לבנות ווילה.
אילן ירימי: אלון, אני רוצה לדעת כמה באחוזים הגדלת את היטלי הפיתוח. לדוגמא תושב ברחוב האלון ששילם היטלים ולא הגיש תוכניות, האם עתידית הוא יחויב בהיטלי פיתוח פר מטר בנוי? האם עתידית הוא ישלם יותר? שאלה נוספת, אני לא רואה הצדקה למישהו שעושה תוספת בנייה בשכונה ותיקה, על מה הוא צריך לשלם תיעול? לא היה תיעול בזמנו.
אייל זלנה: בכמה הגדלתם את ההיטלים?
אילן ירימי: אלון, אמרנו שמשרד הפנים הביא את קרנות הפיתוח 700,000 ₪ לתיעול בנווה עובד, איזו הצדקה יש מחר לבוא לתושב ולגבות ממנו דמי תיעול כשמשרד הפנים מימן אותם? אני חושב שהיה יותר הגיוני לרשום בחוקי עזר כשטח מיוחד ואפשר לעשות הפרדה בין אזורים. מי שמצביע היום בעד חוקי העזר יהיה שותף מלא ליוקר הדיור במדינת ישראל בכלל ובקרית עקרון בפרט. אדוני ראש המועצה, אמרת, שכשיגיע מנכ"ל יתפנה לך זמן ללכת למשרדי הממשלה ולגייס כספים ולכן הצבעתי בעד. לצערי הרב אני לא רואה את זה במבחן התוצאה, מלבד הופעות בתקופת מלחמת צוק איתן.
חובב צברי: אם היית בקואליציה היית רואה. מלבד זאת, במשמרת זו ייאמר לזכותם של כל חברי המועצה, שמטפלים בכך שפתחנו 28 מקלטים שלא עבדו בתקופה הקודמת ובסופו של דבר כל חברי המועצה, ולפחות בהנהלה, ברור להם לחלוטין טובת היישוב ולצאת בהצהרות כאלו זה פופוליזם זול.
אילן ירימי: הציבור ישפוט.
חובב צברי: הציבור שפט וגם ישפוט.
קרן שגב: אילן סיכם את מה שרציתי. מאיה, אני לא מבינה למה אמרת שתמיד זה יבוא על חשבון התושב, אני לא מבינה את הגישה הזו. כאחת, שלאחר 15 שנות חסכון, הגעתי למצב שסוף סוף בניתי בית וכל שקל שהוצאתי הוא אקוטי, זה לא פשוט להוסיף אפילו 10,000 ₪, זה משמעותי. כשכולם חושבים איך להוריד מחירים בדיור ואנו מעלים גם לדור העתיד שלנו. זה גם בשכונות החדשות ובמרכז המסחרי, הרי כל הקבלן יגלגל זאת על התושבים.
חובב צברי: מה את ממליצה?
קרן שגב: אתה כל הזמן אומר שהאחריות שלך, אז תמצא את הפתרון.
חובב צברי: מצאתי.
קרן שגב: מצאת פתרון שאינו לטובת הילדים שלנו, אני מתנגדת לזה.
מאיה גולדשטיין: בחלק מהמקרים זה יהיה פחות.
חברי מועצה מדברים יחד…
חובב צברי: כל אחד יוכל לקיים דיון תרבותי בצורה ברורה. אפשר לעשות עוד סבב אבל כשאתם מנהלים שיח בינכם זה לא תרבות דיון. אפשר לעשות דיון אבל על פי סבב. בת החן בבקשה.
בת החן גזאל: אין לי מה להוסיף.
נועם אהרון: כל התהליך שעברנו הינו תהליך למידה. בסוף כל אחד מאיתנו איש ציבור וצריך לקבל החלטה. אני קיבלתי החלטה ואני שלם איתה. אנחנו צריכים לכבד אחד את השני גם אם זה נוגד את עמדתו של השני. אנו כנבחרי ציבור צריכים להסתכל בהיבט הכללי. אנו צריכים להסתכל על זה כניהול סיכונים. כשאני רואה את היישוב ובודק מה "צוואר הבקבוק" שאפשר ליפול בו. בדקתי עם הגזבר כמה מגרשים יש לנו והבנתי שאין לנו הרבה עתודות קרקע שאנו יכולים ליפול בגדול. אמרתי זאת גם בישיבת ההנהלה, עברתי בשבועיים האלה חוויות לא נעימות ואני מקבל שאנשים ישפיעו וזה לגיטימי, אבל יחד עם זאת קיבלתי 3 טלפונים מאיימים מחסוי, שאם כך וכך לא יהיה כך וכך. הלוואי שיכולתי לדעת מי זה ואני לא מפחד לעשות ולבקר כל דבר, אבל לא צריך להגיע לאיומים. לסיכומו של עניין, הציבור צריך ליהנות מהפירות של ההחלטה שלנו ומנהיגים צריכים לקבל החלטות שכואבות, אבל הן לטובת הציבור.
אייל זלנה: רציתי כמה הבהרות ממדוד אבו. אדם שגר בשכונה ותיקה ורוצה להוסיף תוספת כמו חדר, לאן הכספים הולכים?
דוד אבו: על בסיס חוקי העזר החדשים לקרנות פיתוח כלליים. אין תשלום בגין אגרות קרקע פעמיים. משלם אגרה על הבינוי רק פעם אחת.
אייל זלנה: אני רוצה הבהרה ממאיה. במידה ונבנה פארק ומישהו אחר מימן זאת?
דוד אבו: אין אפשרות לגבות ואין פה כפל.
אייל זלנה: דנו פה על איומים. יש 2 שיטות: לכלוא זאת או לעשות מעשה וללכת להגיש תלונה במשטרה ולהודיע שאויימתי בפומבי ואסור למועצה כמועצה לכלוא את זה.
נועם אהרון: למחרת הייתי במשטרה.
אייל זלנה: אני שמח כי זה לא קשור לדעה, איום צריך טיפול.
חובב צברי: בסוף זה גם עניין של הרצינות שלנו. אם יש זילות ומתחילים לפרסם דברים לא בדוקים, בסופו של דבר זה מגיע למצב של איום. אם הייתי יודע מי זה, הייתי מטפל בזה ברמה המשפטית. אני לא אתן מקום לאלימות מילולית ו/או פיזית.
אברהם בנא: אין לי מה לומר. את מה שהיה לי לומר אמרתי בהנהלה.
מאיה גולדשטיין: נכון ואברהם עמד על שלו.
אילן ירימי: כל אחד רשאי להביע את דעתו. עד עכשיו לא גבו כספים? הכספים שגבו היטלים לא הספיקו?
מאיה גולדשטיין: אני רוצה להגיד שאנו נחרדנו מחוקי העזר בפעם הראשונה שראינו אותם. עשינו ישיבות פנימיות ובאנו בהתחלה עם שרירים. היו 3 פעמים שזה נדחה כי לא רצינו להביא זאת להצבעה. ביקשנו מהגזבר ומהיועץ המשפטי מקרים לדוגמא ממש פר מטרים. בדקנו ביחס ליישובים אחרים. בדקנו את האפשרות להחזיר זאת לרו"ח בוכניק שייעשה ליישוב חישוב מחדש, אך מאחר וזה תהליך ארוך ולא רצינו לעכב זאת וזה לא טוב ליישוב, אז לא ביקשנו. אני מצטרפת לדעתו של נועם שזה דורש אומץ. יש פה אלמנט של הכבדה עם חלק מהאזורים. בשכונות החדשות זה יהיה טוב כי יש לנו שאיפה להעלות את האשכול שלנו. אנו צריכים לבחור בקבלן שייתן הנחות לתושבי המקום. בין אם זה באמצעות הקבלן, המועצה או המינהל או בכל דרך אחרת וצריך לבחון את האפשרות להוציא זאת לפועל. קיבלתי החלטה להצביע בעד ואני עומדת מאחוריה.
הערה: קרן שגב יצאה.
עו"ד יניב מטלס: חוקי העזר הנוכחיים של קרית עקרון רעים מכמה סיבות: (א) לא שוויוניים ומסנדלים את היישוב לפיתוח אזורים שצריכים טיפול. (ב) העיקרון שעומד בבסיסם של חוקי העזר הקיימים מביא לכך שהתושב אינו יכול לדעת בשום שלב מה ההיטלים שלו ואין התחייבות מה החיוב שיהיה לו. ז"א, שאם מחר יהיה פיתוח ברמה גבוהה, הוא יידרש לשלם הרבה. העיקרון של חוקי העזר הקיימים הוא עקרון ההשתתפות בכל העלויות, ללא מגבלה כלשהיא, כולל שטחים פתוחים, תיעול, תשתיות ציבוריות, רחובות, מדרכות וכל מה שאפשר לחשוב עליו – לוקחים לתוך סל מאוד גדול ומחלקים לפי חזיתות ושטח המגרשים הגובלים. מעבר לעיוות שנוצר בין תושבים ברחובות שונים, נוצר חוסר וודאות מאוד גדול ועלויות פוטנציאליות שאי אפשר לדעת מהן.
אילן ירימי: יש לך חיוב בממוצע?
עו"ד יניב מטלס: כיום, אין משמעות לממוצע. כל רחוב נבחן באופן עצמאי. יש רחובות עם הבדל, שזה נגזרת של מקורות המימון, עלויות פיתוח באותה עת, סוג הפיתוח המבוקש וכו'. כשאין כסף אז עושים פחות טוב. חוקי העזר החדשים מביאים לתוצאה שוויונית, אך ההשוואה לא אפשרית לנוכח כך שכיום אין אחידות בתעריף הפיתוח והוא נבחן פרטנית לפי כל רחוב ורחוב. חוק העזר החדש מגשים עקרונות שחוקי העזר במרבית הרשויות כבר קידמו בתחילת שנות ה 2000. חוק העזר של גדרה לדוגמא, שהוצג פה, בוצע בו תיקון כבר בשנת 2000 ומאז חלפו כבר 15 שנה. הרשויות הבינו שחוקי העזר במתכונת הקודמת לא אפשריים וקודם כל שינו זאת לחיוב על בסיס היטל ולא על בסיס דמי השתתפות.
הערה: קרן שגב נכנסה.
עו"ד יניב מטלס: החוקי העזר החדשים, במתכונתם החדשה, נכונים בהיבט המשפטי. גם במסגרת הפניות של משרד הפנים, לעדכן את התעריפים, אנו לא יכולים לעמוד בכך כי אין לנו חוק עזר כזה עם תעריפים. צריך לשנות את מתכונת החיוב ברמה המשפטית. על בסיס דברים אלו נדרשנו קודם כל לשנות את השיטה . אילן, רצית לבדוק את ההבדלים בין נכס מבונה למגורים ולמסחר. בחוק העזר יש הבדל בין נכס מבונה למגורים לבין נכס מבונה אחר. יש תעריף אחר ושיטה אחרת כך שביחס לשאלה שלך לגבי הפרדה, זה קיים בחוק העזר. בחוק עזר זה אין מתכונת של דמי השתתפות, זה לפי היטלים, כל חוק העזר נשען על ההיטל.. באשר לשאלתך בענין חוק העזר של גדרה, אבהיר כי בגדרה יש להם שינוי ייעוד לאזור ועל בסיס זה נקבע תעריך שונה בחוק העזר. גם שם כולם נדרשים לשלם היטל, השוני הוא בתעריף ולא בחבות..
חובב צברי: אילן, אחת הסיבות שאני נותן ליועמ"ש לענות תשובות מעמיקות היא שאולי תשנה את דעתך ותצביע בעד לטובת הציבור, כדי שהציבור יראה שאתה לטובתו.
עו"ד יניב מטלס: חוק העזר גם בגדרה וגם פה משית חבות על הרחבת נכס. הבסיס להשית חיוב על הרחבת נכס נובע מזה שהגדלה של שטחים מעמיסה על תשתיות. כשאתה מאכלס עוד אנשים, יחידות ומגדיל את הבית, אתה מייצר עומס על התשתיות והרשות צריכה להגדיל ולפתח את התשתיות ולכן משיתים חיוב בהיטל גם על נכסים מורחבים. בדרך כלל כשרשות מפתחת שטח חדש לחלוטין, יש לה עלויות שצ"פים מאוד מאוד משמעותיות. היום הדרישה שלנו כרשות ובוודאי של משרד הפנים, זה לייחד שטחים ציבוריים גדולים, שיהיו שכונות עם שטחים ציבוריים פתוחים. אלו דברים שיש להם עלויות והשלכות כלכליות גדולות גם בזמ/350 ובוודאי בשכונות מגורים. כל אחד יודע שלדברים אלו יש השלכות כספיות.
אני רוצה לתקן אמירה שמייצרת עיוות – בכל מכרז ומכרז של מנהל מקרקעי ישראל, כשרוצים לקבוע את מחיר הקרקע, לוקחים בחשבון את עלויות הפיתוח של היישוב. ככל שעלויות הפיתוח גבוהות, מחיר הקרקע יורד. המרכיבים העיקריים של העלויות שאני מוכן לשלם על הנכס הם שילוב של קרקע, פיתוח ובנייה. על עלות הבנייה אנו לא משפיעים. בתוך המנעד בין עלויות הקרקע והפיתוח יש איזון. אתם תראו, שהתשלומים שמשלמים עבור הקרקע הם גבוהים ביישוב כי עלויות הפיתוח לא קיימות. כך, כשיהיו חוקי עזר לפי היטל, במקום שהמינהל ירוויח, היישוב ירוויח. צריך להפריד בין מכרזים שהמינהל מבצע את הפיתוח לבין מכרזים שהרשות אמורה לבצע את הפיתוח, אבל אין לה יכולת לגבות. המצב בקרית עקרון הוא שהמינהל לא מבצע את הפיתוח בשכונות הישנות והוא לא מעביר לנו כסף כי אנו לא יכולים לחייב אם אין לנו חוקי עזר. לבד מזאת, יש חיובים היסטוריים של אנשים שלא שילמו. מה שלא הצלחנו לגבות צובר ריבית ונוצרים חובות מאוד גבוהים. חיובים שהיו לתושב של 40,000 ₪ הפכו להיות 150,000 ₪ כמו בנווה עובד. זה אחד התוצרים שאנו מנסים למנוע. בחוק העזר הכנסנו סעיף, אשר יאפשר למועצה להמיר את החוב בהתאם לחוק העזר החדש. זה נותן מענה לאלו שכביכול אמורים לסחוב את הגיבנת של היטלי פיתוח שצברו הפרשי הצמדה וריבית ניכרים, כשבעצם החוקים החדשים מיטיבים איתם.
אילן ירימי: הרשות פנתה למינהל לגבי החיובים?
הערה: קובי סבג יצא.
הערה: בת החן גזאל יצאה
יניב מטלס: התשובה היא כן. הרשות פנתה למינהל והדרך שהמינהל מסדיר חיובי פיתוח היא על דרך חיוב הזוכים במסגרת המכרזים, לבדוק את העלויות האלה ולשלם את חיובי הפיתוח של הרשות, כולל חיובים היסטוריים והזוכים ו/או המציעים במכרז מודעים, מאשרים וחותמים, על ידיעתם זו. עמדת המינהל, שהחיובים האלו של הזוכים והם חוזה לכל דבר ועניין ומי שמפר, מפר את חוזה. עמדת המנהל, שהחיובים האלה של הזוכים הם חיובים לכל דבר ועניין ואין להם שום הסתייגות ממנה.
אילן ירימי: אדם ששילם פיתוח ועדיין לא בנה ולא הגיש תוכניות ולאחר שחוק העזר יצא, הוא ירצה לבנות, איך הוא ישלם? לדוגמא תושב ברחוב האלון?
יניב מטלס: חוק העזר עוסק בהרחבה של נכסים ואתה עוסק במקרה חריג שבחריגים ופרטני. בד"כ נהגנו ואנו נמשיך לנהוג כך, שאנשים נבחנים במשורה בוועדת חריגים, שמוסדרת בחוק העזר, כי עמדנו על זה וזה לא היה קיים בחוק הישן. אני לא יכול להתחייב להחלטה אבל בחנו גם בעבר מקרים חריגים באופן שמיטיב עם התושב.
הערה: קובי סבג חזר
הערה: בת החן גזאל חזרה
הערה: בצלאל דוד הצטרף לישיבה.
חובב צברי: תודה ליניב. אני רוצה לסכם זאת ואני בטוח ששכנעת, שזה לטובת הציבור ולטובת היישוב. חוקי העזר של קרית עקרון ישנים ואנו מחויבים, גם לתושבים וגם למשרד הפנים, לעדכן אותם. אני גם מזכיר שחוקי העזר נולדו לא בשנה האחרונה ולא לפני שנתיים. אני שמח לראות שיש פה דוגמאות מצוינות של חברי מועצה שלמדו את כל הסוגיות על בוריין ומי שלמד הינו בעד. לגבי איומים, במידה ויש, הם יטופלו במסגרת החוק. אני ממליץ לכולנו ללמוד את הכל כמו שצריך לפני שאנו זורקים דברים לא נכונים ולא מדויקים ואני מציע לא להטעות את הציבור ולזרוק ספין והרוח לוקחת אותו לכל מיני כיוונים. אני מאמין שחברי המועצה רוצים את טובת היישוב. גם אחרי ששמענו את חברי המועצה וגם שמענו את הסוגיות המקצועיות שהעלה היועץ המשפטי, אני מעריך שכולם מבינים שזה לוקח אותנו לכיוונים טובים. מי שלקח על עצמו להיות נבחר ציבור צריך לדעת שבעניינים האלה צריך לקבל החלטות. אני מבקש תמיד לכל תושב ולכל איש באשר הוא 2 דברים: ראשית, שידע לקבל את ההחלטות הנכונות ללא מורא וללא כחל וסרק ופחד ושנית, שיהיה עצמאי גם קוגניטיבית ללא השפעה של כל מיני אנשים- שיבוא וילמד. אני שמח שבמשמרת הזו, אין לי ניסיון במשמרות האחרות, יש תהליך של למידה של אנשים וזה מכובד שמקבלים החלטות לאחר למידה. עובדתית, גם בתוך ההנהלה היינו רק 2 שתמכו בתחילה ולאט לאט גדלנו ובישיבת הנהלה האחרונה היינו 8 בעד ויישר כוח גדול. אני מקווה שגם חברי האופוזיציה, שאני מאוד מכבד, יבינו שזה לטובת הציבור וזה לא יהיה להם לרועץ ויצביעו בעד. אנחנו מעלים את כל חוקי העזר לאישור.
אייל זלנה: יכול להיות שהייתי מצביע על חלק מהחוקים בעד אם היית מעלה אותם להצבעה אחד אחד.
חובב צברי: נעלה אחד אחד.
הצבעה:
חוק עזר קרית עקרון סלילת רחובות התשע"ה 2015:
בעד: (9) חובב צברי, דוד אבו, בת החן גזאל, יעקב סבג, מאיה גולדשטיין, אברהם בנא, בצלאל דוד,
נועם אהרון ואייל זלנה.
נגד: (2) קרן שגב, אילן ירימי
חוק עזר קרית עקרון שטחים ציבוריים התשע"ה 2015:
בעד: (8) חובב צברי, דוד אבו, בת החן גזאל, יעקב סבג, מאיה גולדשטיין, אברהם בנא, בצלאל דוד,
ונועם אהרון.
נגד: (3) אילן ירימי, קרן שגב ואייל זלנה
חוק עזר קרית עקרון תיעול התשע"ה 2015:
בעד: (9) חובב צברי, דוד אבו, בת החן גזאל, יעקב סבג, מאיה גולדשטיין, אברהם בנא, בצלאל דוד,
נועם אהרון ואייל זלנה.
נגד: (2) אילן ירימי וקרן שגב
החלטה מספר 53/12
מליאת המועצה מאשרת את חוקי העזר: חוק עזר קרית עקרון סלילת רחובות התשע"ה 2015, חוק עזר קרית עקרון שטחים ציבוריים התשע"ה 2015, חוק עזר קרית עקרון תיעול התשע"ה 2015.
הישיבה ננעלה.
רשמה: מירי מליח
_________________ __________________
חובב צברי בועז קעטבי
ראש המועצה מנכ"ל המועצה
העתקים:
ראש המועצה
חברי המועצה
אלון גרינברג – גזבר המועצה
עו"ד יניב מטלס – יועמ"ש המועצה
רו"ח איזי בנוזיו – מבקר המועצה
משרד הפנים, מחוז המרכז
משרד מבקר המדינה
